גירושין ומזונות

• מהם דמי מזונות?

דמי מזונות הם תשלום המתקיים במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, ובמסגרתו חייב אחד מבני הזוג (בדרך כלל הגבר) להשתתף בכלכלת הילדים שאצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בכלכלת בן הזוג האחר (בדרך כלל האישה). החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי בישראל אדם חייב במזונות בן זוגו ובמזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו.

• מזונות אישה

לפי המשפט העברי, החל על בני זוג יהודים בעת גירושין בישראל, בעל חייב במזונות אשתו לתקופה שעד כניסת הגירושין לתוקפם. מזונות האישה נועדו להבטיח את קיום צרכיה של האישה במהלך תהליך הפרידה.

במשפט העברי מספר כללים מנחים בעניין מזונות אישה:

1. "עולה עמו ואינה יורדת" – לפי המשפט העברי, גבר לקח אישה מבית הוריה והוא מספק לה את רמת החיים מאותה נקודה. אם רמת החיים עלתה, הוא מחויב ברמת החיים שעלתה כל עוד הם נשואים. אם רמת החיים איתו ירדה, מחויב הוא ברמת החיים שהיתה לה בבית הוריה. חובת הגבר לספק לא רק כלכלה, אלא גם ביגוד, הנעלה, מדור, ריפוי ועוד.
2. חובת הגבר לכלכל את אשתו – לפי המשפט העברי, חובה על הגבר לכלכל את אשתו ועליו לצאת לעבודה, גם אם היא נמוכה או פחותת כבוד. גבר לא יכול להחליט שהוא לא רוצה לעבוד כל עוד הוא נשוי.

התנהגות האישה

לפי המשפט העברי, בין הגבר והאישה קיימות התחייבויות הדדיות. לדוגמא הבעל יכול לפרנס, והאישה בתמורה תבשל, תנקה, תקיים יחסי אישות עמו. כאשר האישה מפסיקה לקיים מחויבויותיה, בית הדין ינסה לבחון מה הסיבה לכך, והאם היא מקובלת לפי המשפט העברי. אם לא, האישה עלולה לאבד זכותה למזונות. דוגמאות:

1. "זנתה תחתיו" – אישה אשר בגדה בבעלה מאבדת מזונותיה.
2. "מעשה כיעור" – התנהגות אשר אינה הולמת אישה נשואה עלולה להביא לשלילת מזונותיה.
3. "מורדת" – אישה המסרבת או מפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה עלולה לאבד מזונותיה, אך לא בכל מקרה. בית הדין יבחן אם קיימת סיבה מוצדקת.
4. אישה ש"אינה עמו" – אישה שעזבה את בעלה ללא סיבה מוצדקת עלולה לאבד מזונותיה.
5. אישה עובדת – לעתים, בית הדין לא יפסוק מזונות לאישה כאשר יש ביכולתה לכלכל את עצמה, אך לא תמיד. ככלל, לא ניתן לחייב את האישה לצאת לעבוד.

 

• מזונות ילדים

דמי מזונות ילדים נועדו להבטיח את קיומם ורווחתם של הילדים לאחר גירושי הוריהם. לפי המשפט העברי, על האב חלה חובה אבסולוטית לזון את ילדיו עד גיל 6. חיוב זה אינו תלוי כלל ביכולתו הכלכלית של האב, אלא רק בצרכי הילדים. בין הגילאים 6-15 האב עדיין מחויב בצרכים ההכרחיים של ילדיו, אך נדרשת השתתפות של האם בצרכים הנוספים של הילדים. מגיל 15 מדובר במזונות "מדין צדקה", והחיוב מתחלק בין ההורים בהתחשב הכנסותיהם. מודגש שמכיוון שמזונות ילדים אינו דבר חלוט תמיד ניתן להגיש תביעת להפחחת מזונות ילדים או להגדלתם.