העלייה בשיעור הגירושין בישראל ניכרת בשנים האחרונות, וההערכה היא כי כל ילד שלישי הוא ילד להורים גרושים (על פי סטטיסטיקה הגירושין בישראל).
הגירושים מהווים משבר להורים וגם לילדים, משום שהם מערערים את המערכת המשפחתית אשר אמורה לספק צרכים פיזיים ונפשיים, ולהעניק תחושת תמיכה, הגנה וביטחון.
- תגובות הילד
בטווח הקצר, חוקרים שונים מצאו כי ילדים להורים גרושים עוברים מספר תהליכים רגשיים:
- הכחשה – הילד דוחה את המציאות או מתנהג כאילו אינו מושפע כלל מהגירושין. בפועל, הילד מדחיק רגשות של כאב וחרדה.
- אשמה – הילד תופס עצמו אחראי במידת מה לגירושין.
- כעס – הילד חש כי הוריו נטשו אותו וחושש שיאבד את אהבתם, דבר שעלול לעורר תחושת עוינות כלפי ההורים.
- ייאוש – הילד מבין את המציאות וחש מדוכא. הדיכאון עלול לבוא לידי ביטוי באיבוד תיאבון, נדודי שינה, בכי, התבודדות, איבוד עניין בלימודים, תחביבים או חברים.
- השלמה – הילד מקבל את המציאות החדשה.
נמצא שילדים צעירים חווים קשיי הסתגלות גדולים מילדים בוגרים יותר, אשר מצליחים להתמודד טוב יותר עם הגירושין. ילדים בכל הגילאים מאמצים דרכי תגובה שונים, ביניהם התנהגות תוקפנית, ניסיון לתווך בין ההורים, הזדהות עם אחד ההורים, בריחה מהבית. בנוסף, ילדים רבים חווים ירידה בהישגים הלימודיים, דימוי עצמי נמוך, מצבי רוח משתנים, הפרעות אכילה ועוד.
בטווח הארוך, מחקר שנערך בארה"ב בשנת 1980 מצא כי 45% מהילדים התפתחו והתמודדו עם הגירושין באופן חיובי. לעומתם, 41% הפכו לדאגנים ובעלי הערכה עצמית נמוכה יחסית. רבים התקשו גם בקיום מערכות יחסים אינטימיות, כאשר הם נזכרים במערכת היחסים הכושלת לה נחשפו בבית.
- הסתגלות
גורמים רבים משפיעים על כושר ההסתגלות של ילד להורים גרושים, ביניהם:
- גיל – ככל שהילד צעיר יותר, קשיי ההסתגלות רבים יותר.
- מין – מחקרים מצביעים על כך שלגירושין השלכות קשות יותר על בנים מאשר על בנות.
- שינויים סביבתיים – ככל שחלים פחות שינויים סביבתיים (מצב כלכלי, מקום מגורים ולימודים), כך מצליח הילד להסתגל טוב יותר למציאות החדשה.
- תפיסה תרבותית – ככל שגירושין הופכים לתופעה יותר נורמטיבית, התמודדות הילד תהיה קלה יותר.
מחקרים מראים כי אין כזה דבר "להתגרש כמו שצריך". כלומר, גם גירושים אשר נעשו מתוך ידידות והבנה יקשו על הילדים וחשוב להכיר בכך. עם זאת, שיתוף פעולה בין ההורים לאחר הגירושין בתפקידי ההורות, גילוי אהבה והערכה כלפי הילדים, כבוד הדדי בין ההורים ואי מעורבות הילדים בסכסוך תורמים להתמודדות הילד עם הגירושין. ככל שהליך הגירושין קצר יותר, והסוגיות השנויות במחלוקת בין בני הזוג נפתרות במהרה ותוך שיתוף פעולה, כך הילד פחות מעורב בסכסוך. כמו כן, הסדרי משמורת הוגנים והקפדה על ביקורים סדירים וסידורי לינה בבית ההורה שעזב משפיעים לטובה על הסתגלות הילד.




נהנתי מכל רגע כל מילה הרשימה אותי מחדש אני גרוש כשנה ופרוד ולמעשה הייתי פרוד כשנתיים לפני הגירושים ככה שהילדה לא זכתה לחוות את חיי היום יום איתי באותו בית היא גדלה עם אמה ואנו חיים לפי הסדרי ביקרוים הייתי רוצה לדעת איך זה משפיע
תודה על המידע המקיף ומעניין
למדתי.
וואו מאמר מעולה, אני אפיץ אותו בפייסבוק שלי