הסכם ממון הנו חוזה מיוחד שנכרת לפי חוק יחסי ממון, ומסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג, לפי ראות עיניהם, בעת הגירושין. הסכם ממון הנו מסמך הצופה פני עתיד, ואין לו משמעות אלא במצב של פרידה או פקיעת הנישואין.
חוק יחסי ממון קובע מספר דרישות להסכם ממון: ראשית, ההסכם וכל שינוי שבו מוכרחים להיות בכתב. שנית, ההסכם צריך לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני הדן בגירושין בין הצדדים. אישור הסכם הממון יעשה רק כאשר הוכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית, תוך הבנת משמעותו ותוצאותיו. לבסוף, פסיקת בתי המשפט קבעה כי הסכם ממון יכול להיערך רק בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא.
כאשר נכרת הסכם ממון לפי החוק, והוא מקיים את דרישת הכתב, האישור וההסכמה החופשית, הסיכוי לטעון כנגדו בשלב מאוחר יותר בטענות משפטיות שונות (לדוגמא שההסכם נעשה במצב של עושק, הטעייה וכן הלאה) נמוך מאוד. באופן עקרוני, לאחר שההסכם קיבל תוקף של פסק דין לא ניתן לשנותו אלא בהסכמת שני בני הזוג קשה מאוד לבצע הליך ביטול הסכם.
חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור. עם זאת, פסיקה אחרונה בעניין ידועים בציבור קבעה כי ניתן לאשר הסכם ממון באופן עקיף, באמצעות חוק בית המשפט לענייני משפחה. כאשר בית המשפט לענייני משפחה מאשר הסכם כזה בין ידועים בציבור, נקרא ההסכם "הסכם לחיים משותפים" וניתן לכלול בו הסדרי חלוקת רכוש, מידת שיתוף ברכוש ועוד. אין חובה לאשר את ההסכם בבית המשפט, אך מומלץ לעשות כן, בכדי להעניק לו תוקף של פסק דין.
בהיעדר הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש, החוק קובע כי חל הסדר איזון משאבים, לפיו השווי הכספי של כלל הרכוש יחולק בין בני הזוג שווה בשווה. לכל אחד יכול שיהיה רכוש השייך רק לו או רשום רק על שמו. אך במועד הפירוד, לבן הזוג השני יהיה מגיע מחצית השווי הכספי של הרכוש (למעט מספר חריגים).
לקראת הגירושין יש לאמוד את שווי הנכסים של בני הזוג. כל צד זכאי למחצית שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, ומשווי זה יש לנכות את החובות של כל צד. פירמת קרט ושות' השיקה אפליקציה חדשה, הניתנת להורדה חינם למכשיר הנייד מסוג אייפון, המכונה "מחשבון חלוקת רכוש". מחשבון זה מאפשר לכל אחד מבן הזוג לחשב את סך הרכוש שלו ולהעריך, טרם הכניסה להליך המשפטי, כיצד תבוצע חלוקת הרכוש ומהו הסכום אשר יישאר ברשותו בתום הליך הגירושין. המחשבון מדריך את המשתמש במספר קטגוריות, בהן יש להזין את ערך הרכוש שכל בן הזוג הביא עמו לתוך הנישואין, ערך הרכוש שהיה לו לפני הנישואין, וערך הרכוש שבני הזוג צברו ביחד במהלך חייהם המשותפים.
