בהגדרתם הפורמלית מהווים גירושין סיומו של קשר הנישואין. אולם, הלכה למעשה, משלב הליך זה עניינים של חוק ורגש ומצריך גילוי ידע ובקיאות בדברי חקיקה מודרניים, הלכות דתיות, חוקים בינלאומיים והיבטי סמכות דיונית, לצד גיוס כוחות ותעצומות נפש.
טרם פתיחה בהליך גירושין חשוב לערוך בירור עצמי בכדי לוודא, שזהו אכן המוצא היחיד שנותר לצורך התמודדות עם הבעיות, אשר התגלעו בקשר הזוגי. במידה והתשובה לכך חיובית, כדאי לבסס את הידע הקיים בנושא ולהעמיק את ההיכרות עמו, שכן תחום זה הינו אחד הסבוכים והמורכבים במשפט הישראלי.
בכדי להיערך כראוי לניהול תביעת גירושין ולמקסם את סיכויי ההצלחה בה, יש לשקוד על הכנת אסטרטגיה מנצחת, איסוף חומר עובדתי וראייתי נדרש ובניית טיעונים בעלי משקל. לצורך כך, מומלץ לפנות לסיוע משפטי של עורכי דין גירושין, המתמחים באופן ייחודי בתחום זה והינם בעלי ותק, נסיון והישגים בתחום דיני משפחה.
לפני קבלת החלטה על פניה להליך גירושין, חשוב שתכיר מספר עובדות:
- קיימים שני אופנים עיקריים להתרת הקשר הזוגי:
- גירושין בהסכמה ( גישור גירושין ) – בדרך זו מגבשים הצדדים הסכם, המסדיר את עיקרי סוגיות הגירושין . לניסוח ההסכם קודם לרוב שלב של משא ומתן, בליווי עורכי דין, המייצגים את האינטרסים של הצדדים ואמונים על אישור תוקף ההסכם על ידי בית המשפט.
- מי שאינם מצליחים לנהל פרידה ידידותית, פונים לדרך גירושין שלא בהסכמה - במקרה זה, על הצד המבקש את הגט מוטל להוכיח בפני בית הדין הרבני קיומה של עילת גירושין ,המוכרת בדיני ישראל, בגינה יש לחייב את הצד השני במתן גט.
דרכים מקובלות אחרות לניהול הליך גירושין, בדין האזרחי, הינן גישור ופישור.
- הערכאה בפניה נידונים הליכי גירושין הינה בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. נוכח "מירוץ הסמכויות", הקיים בין הערכאות, נודעת חשיבות לשאלה מי יקדים לפתוח בהליכים,שכן הצד הפונה ראשון לערכאה, המשרתת את מטרותיו, קונה את סמכות השיפוט בתביעה.
- לתביעת גירושין ,המוגשת בבית הדין הרבני, ניתן לכרוך מגוון נושאים, בהם: חלוקת הרכוש, משמורת ילדים ומזונות בכדי להבטיח את סמכות ההכרעה בהם לערכאה זו. במקרים אלה יידרש הצד הכורך להוכיח את כנות כריכה ואת ביצועה כדין.
- לצורך אכיפת פסק דין גירושין, קיימת בידי הערכאות סמכות לנקוט בצעדים נגד סרבני גט ולהפעיל שורה ארוכה של סעדים זמניים, בדרגות חומרה שונות.
