גירושין בישראל

כ"ב כסלו תשס"ה

בעל פנה לבית הדין הרבני בחיפה (תיק מספר: 4827-12) בתביעת גירושין בישראל, וביקש באמצעות עו"ד גירושין שיצג אותו שיחיבו את אשתו לקבל את הגט ובכך לאפשר את קיום הליך גירושין בישראל כדת וכדין.
עורך הדין גירושין שיצג את הבעל הדגיש בפני בית הדין הרבני שהנישואין הגיעו לקיצם עם חתימתם של הבעל והאישה על הסכם ממון מתוך גמירות דעת להתגרש לפני 15 שנה. עורכי הדין גירושין אחרים של הבעל, אשר זו אינו פניתו הראשונה בבקשה לקיים הליך גירושין בישראל כדת וכדין, הסבירו לאשה שאין היא יכולה לכוף את הבעל לחיות עמה ועליה לקבל פיצוי. האישה השיבה כי אינה רוצה שום פיצוי פרט לבעל עצמו.

עו"ד גרושין של האישה טען כי לאחר שגילתה האישה שבעל בגד בה הסכימה לחתום על הסכם ממון בלבד כדי להגן על זכויותיה ולא למטרת גירושין. האישה עמדה על כך שכל רצונה לחיות בחזרה עם בעלה ואינה מוכנה לשום פיצוי כספי וגם תמורת מיליון דולר לא תסכים בית דין לא יעזור.

בית הדין הרבני דן בסוגיה האם יש לראות בחתימת האישה על הסכם הממון כמורדים זה בזה המבואר דינם ברבינו ירוחם שחייבים להתגרש בהליך גירושין בישראל ועל כן יש לחייב את האישה בקבלת הגט.
עורך הדין גירושין שיצג את הבעל הפנה את בית הדין הרבני לתלמוד ולמקורות הלכה היהודית בניסיון לשכנע את בית הדין הרבני שחייב את האישה לקבל גט ובכך לקיים את הליך גירושין בישראל. בית הדין הרבני עיין ברבים מן הפוסקים והפדרי"ם שהביאו דברי רי"ו ולא מצא שום אחיזה מדבריו למקרה דנן כפי שהסיקה עו"ד גירושין של הבעל.
בית הדין הרבני קבע כי בני זוג שהסכימו ביניהם להתגרש ואף גילו דעתם שרצונם בזה ע"י שחילקו רכוש ביניהם,  אין זו סיבה בהלכה לחייבם בגט ועל כן לא ניתן לקיים הליך גירושין בישראל.
בית הדין הרבני פסק כי אינו מוצא בסיס הלכתי להיעתר לבקשה למתן היתר נישואין או חיוב האישה בגט. זאת ועוד הוסיף בית הדין הרבני כי על הבעל לרצות ולשכנע את האישה בכל דרך שהיא לקבל את גיטה.